כל כך צעיר מה הוא כבר יודע-אימון למנהל צעיר

מ‏07 פברואר 2021

 אלי היה בן 31 כשנבחר לנהל מחלקה מורכבת וחשובה מאד בארגון.

הלשונות צקצקצו כנגד המנכ"ל שמנחית  אותו מבחוץ. " כל כך צעיר, מה הוא כבר יודע? בסה"כ הקים עסק עצמאי קטן. ..מה בין זה לבין ניהול צוות עובדים הטרוגני ומורכב, תקציב עם מחזור של עשרות מיליוני ש"ח וקהל לקוחות קשים ותובעניים?! 

המנכ"ל האמין בו. זיהה את הברק בעינים, היצירתיות והנחישות. שלח אותו אלי לאימון והכשרה.  מנהלים צעירים מתחזקים מאד וחוסכים לעצמם ולארגון שכ"ל יקר מעשי ורגשי כשמלווים עם כניסתם לתפקיד.

התחלנו מתרגיל  מזהה חוזקות דרך תחנות חיים משמעותיות. רשימת החוזקות הלכה והתארכה. ארגז  "כלי העבודה" של אלי היה עמוס בתבונה, מנהיגות, חריצות, יוזמה, תעוזה וכשיורי הקשבה ותקשורת מצוינים. הם שהקנו לו את היכולת לנהל צוות מאד הטרוגני שחלקם בגיל של ההורים שלו.

 "מזהה חוזקות דרך תחנות חיים ", עשיתי עם  מאות רבות רבות של מנהלים באשר הם אנשים מגלים את "עצמם". גם אם הם מנכ"לים, יו"רים, בעלי ניסיון ,קבלות וקורות חיים מלאי הישגים. רובם ככולם נוכחים שהביקורת העצמית  קלה לזיהוי , זה קול שנשמע תמיד: מה לא עשית מספיק טוב, במה נכשלת, מה יש לשפר, מה עוד לא הושג. ואילו החוזקות הרבה פעמים, מטושטשות, מצומצמות, נלקחות כמובן מאליו.

מהחוזקות עברנו לניסוח חזון אישי וארגוני, לרכישת כלים לשיפור התקשורת, אסרטיביות ומבנה ארגוני מותאם.

אלי הוא היה מאד פתוח לאימון. הגיע לכול פגישה מלא מוטיבציה, מחוייב לשינוי, למשימות הבית. הוא הלך והתחזק, קידם והתקדם.

אחרי חודשים אחדים כבר הורגש השינוי. שביעות הרצון של הלקוחות הרקיעה שחקים, הריווחיות עלתה. הרבה אתגרים בניהול הצוות ליוו אותנו עדיין. ועם זאת אלי הלך מחייל אל חייל בהתחזקותו, במנהיגותו. סיימנו תקופת האימון כשהוא מנהל מוביל בארגון.

השבוע הוא חזר לפגישת אימון לאחר פרידה של למעלה משנה. במהלך החודשים האחרונים היה בחופשה עקב נסיבות משפחתיות . כשחזר מצא ארגון מבולגן, צוות שצריך "גננת". הוא בא אלי עם תחושה שאיבד מוטיבציה. עם השאלה אולי לעזוב?!

בתום מפגש האימון  יצא עם תובנות ברורות: " יש לי הזדמנות לעשות סדר מחדש, להיפרד מעובדים שיצאו לחל"ת ולא ישובו, לחזור לאחוז בהגה ולהחזיר את הארגון לנהלים וסדרים שהנחלתי לפני יציאתי לחופשה הארוכה לדרך הניהול שלי שהוכיחה עצמה כל כך, "

הוא שם לב כמה הביקורת העצמית שהתגברה. ונזכר להזכיר לעצמו את חוזקותיו.

אלי המנהל הצעיר, בולט במנהיגות, נחישות, עצמאות, תעוזה. בין כול המנהלים הרבים והמנוסים שסביבו , המנכ"ל עוזב והציע לאלי להחליפו.

 

פרידות, אובדנים ומשברים- איך תגבור עליהם ותצא מחוזק?

פרידות, אובדנים ומשברים- איך תגבור עליהם ותצא מחוזק?

בעלי, אלוף נעוריי ניפרד ממני, בלי להיפרד, ביום ג' בערב.

הוא הלך לשחק כדורסל, כהרגלו עשרות בשנים.

לאחר שעה ורבע עלה בסערה השמיימה.

לא היה דבר שניתן היה לעשותו כדי למנוע את זה או לעצור את הגזרה.

זו הייתה החלטה משמים או בחירה של נשמתו של בארי, אישי האהוב במשך 30 שנה.

כשהגעתי למגרש וראיתי אותו שוכב שם ללא רוח חיים, נפלו השמיים על ראשי. אין לתאר את החוויה הנוראה הזו. רק מי שעבר פרידה מאדם קרוב יכול להבין את עוצמת הכאב הנורא. כאב שאין לו אח ורע, שאין לו מידה ותאור כלל.

יחד עם הכאב הנורא, הרגשתי תחושות עזות מנוגדות:

תחושה אחת- מרד: "זה לא נכון. זה לא יכול להיות. חייבים לעשות משהו ולצאת מהסרט ההזוי הזה".

תחושה שנייה- המזדחלת לה פנימה, אט אט או מהר מהר, (קשה לדעת כי הזמן עומד מלכת בעת הזאת), היא: אזלת יד!! ההבנה הקשה של חוסר יכולתי המוחלטת להשפיע על המציאות הנוראה הזו.

ובעומדי כך, עם חבריי הקרובים סביבי, כשילדיי עוד רחוקים והבשורה המרה טרם הגיעה אליהם, הבליחה לראשי

תחושה שלישית חזקה ומוחלטת:

"אני חייבת ויכולה להתגבר, אני כאן עבור ילדיי, כול כולי. אם הם יהיו בסדר ויתגברו- אני אוכל להתגבר".

מה הייתה התחושה שלך אם וכאשר חווית משבר אובדן? מה הייתה הסיבה המטרה שהניעה אותך לקום ולהמשיך הלאה?

זהו "הלמה, שכשיש לך אותו תוכל לגבור על כול איך" (ניטשה) המשמעות, (האדם מחפש משמעות),

מאז חלפו מספר שנים.

אנחנו גברנו, התבגרנו והתגברנו. התחזקנו מאד.

מוטב אומר בשמי ואשאיר לילדיי לדבר בשמם.

כבר תוך כדי השבעה, חשתי את עוצמת ההתחזקות המשפחתית, את הקרבה והדאגה הרבה בינינו, את האהבה הגדולה שזכינו לה מחברינו, ומכול קצווי הארץ ומשפחותינו הנהדרות והחמות.

וכך, עם העצב, הייתה לנו שמחה. ממש מהימים הראשונים. חווינו את היחד שלנו, את האהבה הגדולה שסביבנו, חוויתי את הברכה שבארי בהולכו השאיר לי את שלושת ילדינו הנפלאים, את הבית שקנה ושתל ובנה, את 30 שנות נישואינו שבנו בתוכי חוסן ואהבה גדולה.

 התלכדנו סביב המטרה המשותפת: להמשיך את חיינו בשמחה.

ועשינו זאת ובגדול.

·        מי היה סביבך בעת ההיא של שבר ואובדן?

·        מה גילית על האחרים שסייעו לך אז?

·        האם אתה נהנה מקשרים ויכולות אלו עד היום?

חברותיי חששו שאני בהכחשה. שהנפילה שלי תגיע אחר כך, זה לא קרה.

מצאתי את עצמי נעזרת- נתמכת ואף תומכת בילדיי הרבה יותר מאי פעם.

עם הזמן, למדתי דברים שלא ידעתי מעולם בענייני הביטוחים, המוסכים, תיקוני הבית ועוד.

מה גילית על עצמך? מה אתה יודע שלא ידעת קודם? האם אתה נהנה מיכולות אלו עד היום?

כשילדיי שבו למקומותיהם לא יכולתי לשאת את הערב לבד בבית החשוך. נרשמתי לסטודיו והייתי הולכת לספינינג עם מוסיקה רועמת ונהדרת כמו מסיבת ריקודים. כשהגיע שיר אהוב, הייתי בוכה ומנגבת דמעותיי בחשכת כיתת הספינינג הרועמת. יצאתי משם מרוצה, עייפה והולכת הביתה בשמחה.

אותם דברים שהייתי עושה עם בעלי היו קשים לי לביצוע עד מאד. ילדיי השתדלו להיות איתי ככול יכולתם בהתחלת הדרך.

אחד הדברים הקשים לי ביותר היה לעבור ליד בית קפה ולראות את הזוגות שיושבים ביחד. שוב ושוב הרגשתי את הצביטה הכואבת הזו על מה שהיה לי ואיננו.

·        היכן אתה מרגיש/ הרגשת את החוסר הגדול?

האם העצב נגמר?

כנראה שלא.

הוא עולה לעיתים במצבים ורגעים שלאו דווקא הזמנתי אותו אליהם.

זה קשור כיום יותר מכול להפסד הגדול מכולם עבורי, שהוא המשפחה השלמה הגרעינית: אבא, אימא וילדיהם. חוויה של שלמות והרמוניה שלא תחזור.

זהו קושי שבודאי מוכרת לרבים רבים, כי מאפיין  גם זוגות שהתגרשו.

וכאלה, לצערי, יש כל כך הרבה בארץ שלנו.

אם כך, איך האסון הפך למנוף בחיי ועסקיי?

התחזקתי, הרווחתי:

·        חוסן אישי- יודעת שאני יודעת לעמוד בקושי ענקי שכזה ולהתרומם ממנו.

·        חיזוק המשפחה- כול אחד לחוד וכולנו יחד.

·        מנהיגה את משפחתנו בעזרת ילדיי.

·        מעמידה גבולות- שקודם נסמכתי רבות על בעלי.

·        מקבלת החלטות, עצמאית מאד- יודעת לעשות המון דברים בעצמי.

וגם חשוב מאד מאד: אני בזוגיות שניה שממלאת אותי באהבה ושימחה.

כמאמנת את עצמי וחיי, יכולתי לראות חלקים גדולים של שמחה והתחזקות.

חוויתי... המוות הוא חלק מהחיים.

אני מאמנת אנשים לשוב אל הטוב, למצוא את החוזק ולראות ולקבל בשמחה את הרווחים שמתאפשרים במצבים אלו, קשים ומורכבים ככול שיהיו.

·        האם חווית משבר, פרידה, אובדן?

·        מה איפשר לך לעבור את התקופה היא?

·        איזה יכולות ותכונות שלך באו לביטוי ומימוש, כדי לסייע לך?

רשימה זו היא רשימת חוזקותייך, נכסי צאן ברזל שלך. היה מודע אליהם וראה איך הם יכולים לסייע לך כעת באתגרים שעומדים לפניך.

·        האם אתה נעזר בהן?

·        אם לא, ראה במה/ מי עליך להיעזר להשתמש כדי לגבור על האתגר הנוכחי.

·        הכן לעצמך תוכנית כתובה. הכתיבה מחזקת את המחויבות ומבהירה. קבע לו"ז לביצוע. מוזמן לשלוח אלי לתמיכה בביצוע.

·        בהתבוננות על עצמך אז והיום- מה הרווחת? למדת? מה השתנה לטובה בעקבות אותו אובדן?

משבר יש בו ראשית לכול: שבר, שבר של הקיים, שבר של המוכר, שברון לב.

ואחרי השבר?

הזדמנות לבנות משהו חדש.  הזדמנות לפריצת דרך.

והחדש ממה?

מהחוסן של היכולת שלי להתמודד עם השבר, האובדן והקושי.

לשיחת יעוץ טלפוני במתנה ממני- לחץ כאן ואשוב אליך בהקדם.

בברכה חמה

סיגל שיפמן