מי שרוצה לנהל טוב יותר את החברה , יטפל נכון ויקדם את הניהול של הסמנכ"לים באופן מידי

יעל מנהלת תפעול ותיקה, בתעשיית המזון. היא  צמחה מלמטה. חרוצה מסורה עד מאד והמנכ"ל לא מרוצה. העבודה רבה, העובדים עובדים מבוקר עד לילה, חוסר סדר, האווירה לחוצה.

קראו לי לעשות אתם סדר .להוריד עומס ,להעלות שביעות רצון. היו"ר חושש שהעובדים יתחילו לעזוב.

בשיחת האבחון ,יעל סמנכ"לית התפעול, מתארת שוב ושוב את הנסיבות החיצוניות: מחסור בעובדים, הדירקטורים לא מבינים, מזג אויר, מחסור בעובדים, בחומרי ייצור ועוד.

הכול תלוי באחרים? היכן את?

אני מנסה לחדור את השריון העבה שלה ,ללא הצלחה. "כול הבעיה באחרים ולכן גם הפתרונות בידיהם".ממש כמו צב היא מכניסה ראש ורגלים בכול איום חיצוני ומתעלמת מהנסיבות כאילו אינן בשליטתה.

אם כך, אין לך השפעה על התוצאות?

היא מסכימה. "זה נשמע אולי לא הגיוני ,אבל זאת האמת".

כיון שהיא מייחסת לאחרים את ההשפעה על המצב הגרוע, גם הפתרונות בידיהם משמע לה אין שליטה. ניתוח כזה של המציאות שלה משפיע עליה באופן הבא (תאוריית הייחוס /פרופ' הרולד קלי ):

•  העמדה שלה- "אין מה לעשות, הם {ההנהלה} לא מבינים את העומס, לא מאשרים מספיק עובדים"
• הרגשות שלה-תסכול, הקטנת בטחון עצמי
• השפעה על ההתנהגויות שלה -היא יורדת בקביעות לפסי הייצור עובדת עם העובדים ,עסוקה מעל הראש בעבודה, בכך מקבעת את המצב ומצדיקה את חוסר הזמן שלה לנהל.

יעל  איננה מנהלת. היא מתפקדת כראש צוות. במצב כזה, לא נראה פתח  לשינוי.

בפגישתנו יעל אטמה עצמה. כול דרך שניסיתי לסדוק בשאלותיי את חומת המגן שלה, כדי לשמוע היכן היא רואה את יכולתה להשפיע על המצב, לא הועילה. היא חזרה על גרסתה מכול כיוון ודרך. שורתה התחתונה היא: "אין לי השפעה על המציאות".

"יעל,  את מבינה שבדברייך אלו את מרימה ידיים.מי יעשה את השינוי אם כך?"  

 כשמנהלים מייחסים לאחרים את הכוח והשליטה על המצב הם  מוציאים מידיהם, במו ידיהם,  את האפשרות לנהל ובוודאי לא יוכלו להנהיג.

שתפתי את המנכ"ל שאני קורבה להחלטה שאין סיכוי לשיפור .המנכ"ל היה ספקן מאד לגבי הסיכויים לשינוי מראש אך עדיין לא רצה להרים ידיים. החלטנו שאמשיך פגישה נוספת .

מה יהיה עם יעל ?

היא סוגרת עצמה לראות את האחריות שלה, את החלק שלה, את יכולתה  להשפיע ולשנות. אם תמשיך כך,  לא אוכל לסייע לה לעשות את השינוי המצופה ממנה: להתחיל לנהל ועוד יותר מכך להנהיג.

היא עוד לא יודעת, אך המנכ"ל יאלץ להיפרד ממנה.

כול עוד דברנו  על האירועים , היא נשארה בעמדותיה , כמו משוריינת המגינה על עצמה מפני כול התבוננות פנימה . 
הורדתי מהמדף במשרדי קופסת קלפי השראה מצוינים ( Points of you ).

באמצעות התמונות והמילים הצמודות אליהן, היה עליה לענות על 5 שאלות:

1.    מהו הנושא האמיתי?

2.    מה מקדם אותי?אילו איכויות עומדות לרשותי?

3.    ממה אני נמנעת?מה מעכב אותי?

4.    מה דרוש לפתרון?למה לשים לב?

5.    מהי התובנה?מה עלי לעשות?

לאחר שעה ,של עבודה עם אסוציאציות לתמונות ומענה לשאלות, יעל יצאה עם תובנות חדשות :"אני יותר חברה ממנהלת. חוששת לאבד את החברות עם העובדים. הרבה פעמים אני עושה בעצמי במקום להגיד לעובדים שיעשו ,נמצאת אתם במעגל השווים ...אין מי שמוביל" ..

נשמתי לרווחה. בזכות האסוציאציות, שעלו דרך התמונות שבקלפים ,יעל העלתה והבינה חלקים פחות נגישים ומודעים בהתנהגותה . היא הצליחה סוף סוף להעביר  את מבטה אל עצמה פנימה, העלתה תובנות שהיו קיימות אך מוסתרות מפניה. היא הסכימה ,בלי לתכנן זאת מראש, להשיל מעליה את המסך שמטשטש את אחריותה מפניה .

השינוי החל, כשיעל לקחה אחריות על המצב והבינה מה  מהותו של השינוי שעליה לעשות. ומכאן כבר יכולתי להמשיך לעבוד איתה, כדי לתמוך בתהליך השינוי שעליה לעבור מול עובדיה וקודם כול מול עצמה..

כשמנהלים שלכם מייחסים לאחרים את הכוח והשליטה על המצב, 
הם  זקוקים לעזרה כדי לגבור על חששות ופחדים, 
שחוסמים  את יכולתם לנהל .

•  

דרךמהירה ומוכחת לקדם סדר ולשמור על בריאותך החל מהיום

היומן האוורירי

בפגישותיי עם מנהלים ובעלי עסקים אני נוהגת לפתוח את היומנים שלהם .אצל רוב האנשים רשומות רק הפגישות שנקבעו עם אנשים אחרים.

כך נראה  יומן אוורירי , שאיננו משקף כלל ועיקר ,את עומס המטלות וסדר היום.

ארוחות, פעילויות פנאי, ספורט ומשפחה , סידורי בנק, דואר ,תיקונים בבית, בגינה ,בישול כביסה, תיקון הרכב במוסך ,טלפונים, קריאת חומר מקצועי ועוד ועוד מחויבויות, או בחירות חשובות, אינן רשומות.

התוצאות האופייניות למצבים אלו:

• ·       אוכלים בייגלה בישיבה במקום ארוחת צהרים כשפגישות עולות, מתארכות והארוחות נדחות. לאורך זמן: ירידה בבריאות ועליה במשקל. 
• ·        במשפחה- תמיד יש עוד ועוד מטלות לעשות ,שלא היו רשומות והן "נדחקות" לקצה היום או נדחות מיום ליום. תסכול של  בן/בת הזוג על מה שנראה כחוסר איכפתיות.
• ·        הזדמנות לביקורת עצמית גבוהה (עוד ) יותר, כשאתה בוחן את יומנך שבוע אחורה או בסיום יום ואומר מה  לעצמך: "איך ברח לי היום/השבוע  הזה?..מה עשיתי?."

יונת היתה מנהלת משאבי אנוש מצליחה לפני שהחליטה , החלטה אמיצה, לעזוב את סיר הבשר המוכר ולעשות הסבה. היא למדה עיצוב אופנה ופתחה עסק. כשהגיעה אלי ,לאחר 6 שנים , כבר היה לה מוניטין בתחומה ,לקוחות שהגיעו מפה לאוזן, אך ההכנסות היו נמוכות ולא שיקפו את המקצועיות והיכולות שלה.

בפגישתנו , התלוננה על עצמה ועל משקלה שלא יורד. "הרבה פעמים אני עם לקוחות יום שלם ולא מצליחה לאכול ארוחת צהרים, מגיעה בערב הביתה גוועת מרעב ואז אוכלת מכול הבא ליד". תיאור מוכר לרבים.

בחנו את היומן שלה .כצפוי, הכיל רק פגישות עם אנשים אחרים (לקוחות, רופא שינים או המורה של הבן) .הוא נראה אורירי. הבעל שואל לפעמים:" מה עשית היום כול היום?...היתה לך רק פגישה אחת?!!"...

והיא מסתכלת על עצמה ועל היומן ומגמגמת :"מה באמת עשיתי..לאן עף לי היום הזה?"

בעלת עסק, אישה, רעיה ,אימא, בת, חברה , אדם .כל כך הרבה תפקידים על כתפייך ומה את עושה כול היום?

העסק שלך דורש זמן מנכ"לות. חשיבה לעתיד, כתיבה ופרסום, פגישות שיווקיות, קריאה, קורס לקידום מקצועי, מעקב פיננסים.

ובנוסף  יש גם בית קניות ניקיון בישולים, הזמנת תיקונים, ספק בזק אינטרנט או כבלים, הילדים והצרכים שלהם הסעות, שיעורי בית, רופאים מורים, טלפונים להורים, לחברים, ברכות בפייס בוק לימי הולדת, זמן איכות עם הבעל, הרמת רגלים בסלון לקריאת ספר או טלוויזיה ספורט והרשימה עוד ארוכה. 

תמונת אמת של עיסוקייך,

זה חשוב כדי לבחון כמה זמן מושקע בתחומי הפעילות השונים ולוודא שהוא בהתאם לסדרי העדיפויות שלך.

 יונת לקחה את המשימה בהתלהבות. שבוע שאחרי כבר הציגה לי את יומן האמת שלה. לא היה בו אויר לנשימה מרוב משימות ולחץ. בנינו את סדר השבוע והתאמנו את יעדי ההכנסה ליכולת שלה לפנות בעת הזאת זמן לעסק.

מנהיגות אישית מתחילה מלקיחת אחריות על הזמן  שלך, כך שיכיל את על הדברים החשובים עבורך.